אמא עמוסה

איך להתמודד עם מצבי לחץ בהורות

אם אנחנו רוצים ללמוד על עצמנו ואם אנחנו חשובים לעצמנו אז אחד הדברים החשובים ביותר זה ללמוד כיצד שלנו המוח עובד. כי בעצם המוח שלנו מכתיב את מה שאנחנו חושבים, מרגישים, אומרים ועושים. זה פשוט מגדיר אותנו למעשה לכן יש חשיבות עליונה שאנחנו נבין מה קורה לנו בתוך הראש. חשוב להבין, שלמערכת ההפעלה של המוח יש שני מצבים עיקריים:

מצב מגיב – ריאקטיבי, מצב מקשיב – מצב רספונסיבי.

מצב מגיב

כשאנחנו במצב הזה אנחנו דרוכים, ובכל מקום רואים פוטנציאל של סכנה. המערכת הגופנית שלנו מכווננת לתגובה מיידית חדה ומהירה, בכדי לנטרל את הסכנה הורמונים של אדרנלין וקורטיזול מוזרמים לדם בעוצמה ומכניסים את המערכת למצב של גירוי יתר ומאפשרים לנו להיכנס באופן אוטומטי לאחד משלושת מצבי ההישרדות הבסיסים: לברוח, להלחם או לקפוא (fff)

מצב המגיב – פועל מתוך המוח ההישרדותי

אנחנו פועלים בצורה אוטומטית על סמך אינסטינקטים ו/או דפוסי עבר (זכרונות) שהוטבעו בנו.

מצב מקשיב

במצב המקשיב של המוח שלנו – פועל מתוך המוח המודע כשאנחנו במצב הזה, אנחנו רגועים קשובים דוממים, מחוברים לרגע הזה. יש בבסיס איזושהי תחושה מאוד יסודית של ביטחון אנחנו מסוגלים להתבונן במצבים של חיינו ללא פרשנות מיידית. ולכן גם לא מגיבים באופן אוטומטי אלא פועלים לפי מה שנכון לאותו הרגע, מתוך מחשבה והתבוננות שקולה.

בניגוד למה שרוב האנשים חושבים המצב הטבעי של המוח שלנו – זה המצב המקשיב. אחד הדוגמאות היפות שאני רואה לזה, זה החיות בטבע, לפני הרבה שנים, הרבה לפני שידעתי על המוח המגיב והמקשיב. כשראיתי סרטי טבע כבר אז נדהמתי לראות איך עדר החיות רועה ברוגע וטבעיות באחו, ואז פתאום ברגע אחד קצר של סכנה, מריחים את הנמר או רואים את התנועה שלו, כל העדר מתחיל לפרוץ בשעטה מטורפת – שפועל מסתיימת מהר מאוד, או שכולם מצליחים לברוח, או שהנמר תופס את אחד הפרטים של העדר, ואז שניה שתיים אחרי זה העדר ממשיך לרעות באחו כאילו לא קרה שום דבר.

תמיד הדהים אותי המעבר החד הזה, היכולת המהירה הזו לחזור ממצב של סכנה, למצב של רגיעה מוחלטת באפס זמן. ושאלתי את עצמי למה אנחנו לא יכולים לחיות ככה? הרי רוב הזמן אנחנו לא חשופים לסכנות ממשיות בין אם זה רעב או היטרפות או עימותים קטלניים. נכון, במדינה שלנו יש לנו בנסיבות חיינו לפעמים מלחמות אזעקות, אבל רוב הזמן? אנחנו לא חשופים לסכנות הממשיות האלה.  אז למה אנחנו לא נמצאים רוב הזמן ברגיעה מוחלטת?  אחד ההסברים הוא שאורח החיים של החיה הוא בבסיס הרבה יותר רגוע, אין לה כל כך הרבה דרישות מהחיים. היא צריכה קצת ללחך עשב בשביל לאכול, וסך הכל הבית שלה זה הטבע. אין לה יותר מדי גירויים, אין לה יותר מה לעשות בחיים, אין לה יותר מדי לחצים, לכן באופן טבעי, המוח נמצא במצב הרגוע שלו.

כאשר המוח נמצא רוב הזמן במצב רגוע יש לו הרבה יותר משאבים וכוחות להתמודד במצבי לחץ.

אמנם זה נכון, שכשיש מצב לחץ אמיתי, כשיש סכנה, המוח של החיה עובר למצב הישרדותי – הוא מגיב לסכנה ואז? החיה מוציאה הרבה אנרגיה – לשם הימלטות. אבל מייד לאחר מכן, המוח שלה חוזר למצב רגוע ויש לו הרבה זמן להתאושש. לשם הדוגמא, כאשר הזברה סיימה להימלט מהאריה לא מחכה לה פרוייקט שהיא חייבת לסיים בעבודה היא לא צריכה לתחזק זוגיות או לקחת 3 ילדים לחמישה חוגים שונים היא פשוט ממשיכה ללחך עשב בשדה.

אז להבדיל מהחיות בטבע? החיים שלנו, הם מאוד תובעניים. והתובענות הזאת מגיעה מכל הכיוונים – מהילדים, בן זוג, הורים, עבודה. אנחנו גם צריכים לעשות הרבה דברים במקביל וגם כל הזמן יש שינויים, הכל מתפתח בקצב מאוד מהיר. רוב בני האדם, מרגישים שהם כל הזמן צריכים ללמוד ולהתפתח. אז זה נכון, רוב הזמן אנחנו לא חשופים לסכנות ממשיות. אבל אנחנו כל הזמן בתנאי לחץ מתון.

מה זה אומר? שהמוח שלנו נמצא רוב הזמן במצב תגובתי- הישרדותי. מגיב כל הזמן אל הסביבה הדרשנית, נמצא בדריכות מתמדת לקראת "המשבר" הבא אחרי שמשהו קורה, המוח מנסה למצוא זמן להתאושש ולהיכנס למצב רגוע ושקט, אבל? אין לו מספיק זמן, כי מייד מגיע גורם הלחץ הבא (צריך לאסוף את הילד, בן הזוג מעביר ביקורת, החדשות מאיימות על מלחמה, הבוסית דורשת לסיים פרויקט וכו') ושוב מחזיר אותו למצב תגובתי! וכך באופן אבסורדי, ולקוי, המצב של מוח התגובתי – ההישרדותי, הפך להית המצב הנורמלי שלנו.

התוצאות העגומות:

כיוון שהמוח ההישרדותי גוזל הרבה אנרגיה מהמערכת. אתם זוכרים: היעוד שלו הוא לפעול במשך זמן קצר, לתת את המקסימום (להימלט מהסכנה) ואז להפסיק לפעול ולתת למוח להתאושש. כן?  וכיוון שבמציאות המודרנית יש לחצים ללא הפסקה…. ואין זמן התאוששות אנחנו סובלים מ…

תשישות נפשית: האנרגיות הנפשיות מתדלדלות. ואנחנו סובלים מתשישות נפשית.  מחקרים מראים ש 20% מהאוכלוסיה בעולם המודרני סובלת מבעיות נפשיות משמעותיות. מצב כרוני של לחץ, חרדות, מתח, עצבנות, פחדים, אובסיסיות.

בעיות פיזיות: המערכת החיסונית נחלשת: יש בעיות פיזיות החרפה של דלקות, מתאוששים פחות מהר ממחלות, הלחצים גורמים לאכילת יתר, השמנה, כאבים בגוף, התשה של מערכת הלב ועוד.

ירידה באנרגיה: המוח ההישרדותי גוזל הרבה אנרגיה מהמערכת. מיועד לפעול במשך זמן קצר, לתת את המקסימום (להימלט מהסכנה) ואז להפסיק לפעול. בכדי להתאושש אנחנו צריכים לתת מקום לתקופה מספקת של רוגע ושקט. במציאות חיינו כל הזמן המוח ההישרדותי עובד, כל הזמן יש גירויים, כל הזמן פחדים, לחצים סכנות, ואז אנחנו מוצאים את עצמנו בעייפות כרונית, העדר שמחת חיים, חוסר סבלנות במערכות יחסים, וקושי להיות במערכות יחסים, פחות פנאי נפשי לילדים לבני הזוג, התפרצויות, קושי להתאושש מעלבונות .

ברובד המנטאלי: כשאנחנו במוח הישרדותי שמחפש סכנה כל הזמן, נתמקד בשלילי. כשהדבר הכי קטן משתבש מייד נתפוס את זה כסכנה כפגיעה ונתמקד בבעיה, נתמקד בשלילי ונתעלם מכל דבר אחר. נהיה בביקורתיות מוגברת כלפי עצמנו וכלפי אחרים, פאסימים וכדומה..

שיטת "העבודה" של ביירון קייטי

– משנה את מצב המוח

זה נשמע ממש מייאש, ולכן השאלה המתבקשת היא בקצב החיים שלנו וסגנון החיים שלנו האם יש לנו בכלל סיכוי להגיע למצב של מוח מודע ומקשיב? אז ברור שאנחנו לא יכולים לצפות שנהיה 100% מהזמן רק במצב של המוח המקשיב והמודע. וגם הרבה פעמים בכל מיני סיטואציות בחיים, זה בסדר גמור, נורמאלי, טבעי, ואפילו חשוב להיות במקום מגיב והישרדותי. הנקודה היא שבזמן אמת אנחנו רוצים להיות מסוגלים לחזור כמה שיותר מהר , מהמצב ההישרדותי – המגיב למצב קשוב ורגוע.

איך עושים את זה?
כיון שאנחנו כבר מתוכנתים להישרדותית ובאופן כרוני אנחנו פועלים מתוך המגיב. אין ברירה… צריך לתרגל. ככל שנתרגל יותר, ונהיה מחוברים יותר ויותר למצב הרגוע כך יותר ויותר האנרגיות שלנו יחזרו, נוכל להגיב על אירועים מתוך התבוננות שקטה שרואה את התמונה הרחבה ולא מתוך תגובתיות אוטומטית נרגיש רגועים ולכן יציבים יותר נפשית ולכן, לא נתפרץ, ולא נתערער בקלות. תהיה לנו עוצמה פנימית. כאשר יש לנו עוצמה פנימית. זה כאילו שיש לנו במוח בולם זעזועים שמונע מאירועים לא פשוטים במציאות לטלטל אותנו.

שיטת העבודה של ביירון קייטי – היא טכניקה חכמה ופשוטה. עיקרון השיטה הוא שכל הסבל שלנו בחיים נובע מהמחשבות שלנו, מהפרשנות שלנו את המציאות. ברגע שנדע איך לטפל במחשבות הללו נוכל לעזור לעצמנו במגוון אינסופי של קשיים שונים. שיטת "העבודה" היא כלי מובנה, קל ליישום, וכבר משימוש ראשון בשיטה, תראו את התוצאות בעצמך באופן מיידי

הנה ענת מספרת על התהליך שלה בשיטת העבודה:

התוצאות המשמעותיות שקיבלתי זה הכרות עם אדם שאני חיה איתו 50 שנה. אני מדברת על עצמי כמובן. זה אדם שהיה עטוף בכל מיני שכבות, זה ממש קורס מקלף. זה הפתיע אותי מאוד שרוב הידע הזה מופנה בראש ובראשונה כלפי העבודה עם עצמי. קיבלתי הרבה יותר ממה שחשבתי שאני אקבל.אני נמצאת בעולם עכשיו במקום שונה לחלוטין. הכל אפשרי, אין חוקים.
מה שאתה מוכן לקבל אתה מקבל, אני מקבלת. יש השפעה גדולה על מערכות יחסים. הראשונה שזכתה לשינוי משמעותי זאת היתה מערכת היחסים שלי עם הבן שלי הבוגר מדהים לראות איך עבודה שעשיתי רק עם עצמי פתאום.. היחסים עם הבן שלי הם אחרים. הוא מקשיב הוא מדבר הוא מסתכל לי בעיניים. ענת דרור

לעוד פרטים והרבה הרבה חומרי לימוד בחינם על שיטת העבודה של ביירון קייטי ניתן למצוא באתר thework.co.il
לפרטים על קורס יסודות בשיטת העבודה להורים ומדריכי הורים לחץ כאן