הי שמי רחלי, מנחה ומאפשרת מנוסה משנת 2005, בשיטת העבודה של ביירון קייטי ובשיטת הדיאלוג הפנימי.  אני מדריכה קבוצות, יוצרת סדנאות וקורסים וכמובן מדריכה באופן פרטני תהליכים לאנשים שרוצים שינוי לטובה בחייהם.  אני אמא לשלושה ילדים מקסימים. נשואה בשנית באושר לאריק – ושותפה מלאה גם "במרכז פתח למחשבה" – המרכז המוביל ללימוד שיטת העבודה, כמובן בהורות לשלושת ילדיו המקסימים.

במשך שנים רבות של ניסיוני עם עבודה עם אנשים, ראיתי פעם אחר פעם את הקסם של שיטת העבודה מתרחש.  המהירות, הקלות והפשטות של הטכניקה מפעימה אותי בכל פעם מחדש.  וחלק מהשליחות שלי בחיים היא להעביר את הטכניקה של שיטת העבודה.

את הרומן של עם "שיטת העבודה" והורות (שבסופו של דבר הוליד את "שיטת הורות עובדת") התחלתי בשנת 2010.   אז בני הבכור היה בן 7, השני בן  5, והקטנה בת תשעה חודשים.
באותה תקופה חשתי שאף על פי שילדי הם באמת נהדרים, נבונים, מתוקים ויפים – לא הצלחתי לשמור על קור רוח, להיות רגועה.  על אף כוונותי הטובות ביותר, מצאתי את עצמי צועקת ומתפרצת על הילדים – במיוחד בשעות הערב – בהן הייתי ממוטטת מעייפות. 

הטריד אותי שבשעות ארוחת הערב וההשכבות לקראת הלילה, הם כבר לא נראו לי מתוקים ויפים. כשאלון צורח “אמא, אני רעב!” “אמא מתי כבר האוכל מוכן?!”, ואיתי בוכה ומתלונן “הוא לקח לי את האוטו הירוק!”, “תקראי לי סיפור, כבר ביקשתי ממך קודם, תקראי לי סיפור עכשיו!!” ובו זמנית יעלי בוכה כי היא עייפה, או רעבה או עם גזים.  עלו בי מחשבות כמו:  “הם אף פעם.. אבל אף פעם!!!! לא ילכו לישון בזמן!” “הם תמיד רבים!” “הם אף פעם לא מרוצים!” “הם רועשים מדי!” “הם דורשים מדי!” אני לא כל יכולה! אני לא אלוהים!!
היו צעקות, היו איומים, היה ייאוש ובכי.

 חשבתי לעצמי… איך אפשר להתמודד עם כל זה וגם לצאת אדם שפוי??!!

חיפשתי דרך מוצא, לא רציתי לגדל כך את ילדי. ואז די במקרה-אם יש דבר כזה מקריות – גיליתי – את "שיטת העבודה" של ביירון קייטי.  באחד הימים, חברה שלי סיפרה לי שיש סרטונים של ביירון קייטי באינטרנט שכדאי מאוד לראות. לקח לי זמן עד שצפיתי בהם.  אך כשסוף סוף צפיתי – ידעתי שמצאתי את אשר חיפשתי.  קראתי  כל חומר שאפשר להוריד בחינם מהאינטרנט וכמובן קניתי את ספרה המפורסם "לאהוב את מה שיש".  למרות כל הידע שקראתי, עדיין לא הצלחתי לתרגל את השיטה לעומק.  החלטתי להעמיק בשיטה ולמדתי  קורס יסודות במרכז פתח למחשבה.  כבר אחרי השיעור הראשון, משהו קרה. הגעתי אחרת הביתה, עם תובנות וגישה אחרת לחיים, ומאז לא הפסקתי.

גיליתי את הסיבה שהילדים מערערים אותי ומוציאים אותי מאיזון – החשיבה שלי עליהם ועל החיים. גיליתי שהבעיה המרכזית בחינוך הילדים, וגם הפתרון לבעיית חינוך הילדים, זאת אני. ומתוך המקום הזה, התחלתי לעבוד על עצמי. חל שינוי משמעותי בבית שהפך למקום יותר זורם והרמוני.

דרך שיטת העבודה הפשוטה והפרקטית של "העבודה" מצאתי דרך אחרת להתייחס לעצמי כהורה ולילדי מתוך כבוד, חמלה, ואהבה הדדית. הבית הפך להיות יותר רגוע וזורם. והייתי מלאת התרגשות ביום שבני בכורי אמר לי “אמא, מאז שאת עושה את “העבודה “את מתייחסת אלי טוב יותר”…וזה היה פשוט נכון.

אני מזמינה אתכם להשתתף במסע שהתחיל ב 2010 – בלוג שנקרא "יומנה של אמא" – ביומן תוכלו להציץ לתוך עולמי כאמא, ולהצטרף למסע  לשיפור איכות חיי המשפחה – מסע להורות וחינוך ילדים מתוך גישה אחרת- "שיטת העבודה של ביירון קייטי". כמו כל מסע ישנם ירידות ועליות, רגעים משמחים ועצובים, רגעים נהדרים ורגעים לא פשוטים. אנחנו מגדלים את דור העתיד בבית שלנו ואופן הגידול של ילדנו הוא פניו של העתיד האנושי. מתוך החשיבה הזאת אני מזמינה אתכם להגיב לבלוג שלי , לשתף, להגיב ולשאול.  אני מבטיחה לענות לכם אישית!

ליצירת קשר לחצו כאן.
בידידות♥  רחלי ראובני פלד.