יש לי שאלה, שחוזרת על עצמה בכל מיני סיטואציות אצלנו בבית אני האמא, מבינה, מכילה רגישה לצרכים של הילדים ואילו בן זוגי, אבי הילדים, תוקפני, עצבני, מאיים. אני אומרת דבר אחד, הוא סותר אותי ואומר דבר אחר אני מנסה להרגיע את העניינים בשיחה והוא אומר שאין מקום לשיחה ומייד פונה לאיומים ועונשים.
המסרים שהילדים חווים הפוכים. מה לעשות?
מענה:
לבני זוג רבים באופן טבעי יש דעות שונות שנובעות מרקע חברתי ותרבותי שונה, הבית והחינוך שהם קיבלו שהיו ילדים אן השכלה שונה. כשיש פער בנוגע לאופן שבו מחנכים את הילדים זה יכול לגרום לחוסר הרמוניה בזוגיות (לא רק) בתחום שקשור לחינוך ילדים. המלכודת שאנחנו נופלים אליה כבני אדם היא שאם למישהו יש דעה שונה ממני – הוא לא מסכים איתי אני מייד מניח שהוא טועה. ואז מתחילות המריבות – על מי צודק במקום להתמקד במה הדבר הנכון לעשות. אם נחשוב על זה לעומק, אם שני ההורים היו זהים בדיוק? אחד מהם היה לא נחוץ! לכן, במקום להיות צודק המטרה היא להיות פתוח לאפשרות שגם בן הזוג שלי אוהב, וחכם, ורוצה דברים טובים עבור הילדים (הרי מי אוהב את הילדים שלי יותר מבן/בת זוגי?) ויכול להיות? שיש לו מידע חדש, וטכניקות אחרות. ואולי יש תחומים מסוימים שסגנון ההורות שלו מדויק יותר? ההזמנה לבני הזוג האלו זה ללמוד לנהל שיחה עניינית, העדפות שונות, ודעות שונות לגידול הילדים – זה משהו לגיטימי!
אז המקום הוא לעבוד על התקשורת הזוגית – לפעמים הורים שוכחים שהם באותו צוות! שיש להם מטרה זהה – לאהוב את הילדים וולראות את הילד מתפתח למבוגר מסתגל ומאושר. לכן, בכל מה שנוגע לילדים, רצוי להציג חזית אחידה כזוג. ולא להציב את ילד בחזית האש ולהגיד ליד הילד שההורה שני לא יודע לחנך וכו'.
זה נכון גם במצב של גירושין, שיש שני בתים לאותו ילד ומן הסתם לכל הורה יש ציפיות אחרות וחוקים שונים (לכן ההורים הם לא ביחד). עדיין מול הילד ההורים צריכים להיות באותו דעה, שניהם אוהבים את הילד, רוצים שהילד יהיה שמח ומצליח, מאושר וכו'. וזה המסר שצריך לעבור לילד.
במקרה של הורים גרושים, ברמת המעשה, כל אחד מהם צריך להתמקד במה שקורה בבית שלו. לבית א' אין שליטה במה שקורה בבית ב' ולהפך. וחשוב לעשות את ההפרדה הזו. כי אין לי אפשרות לכפות את החוקים שלי על הילד כשהוא גר במקום אחר. המסר שעובר לילד הוא שנינו אוהבים אותך, שנינו רוצים לטובתך, וכחלק מטובתך זה לכבד את המבוגר האחראי איתו הוא גר. ולכן בכל בית עליך לפעול בהתאם לאותו הבית שבו אתה גר.